ולדימיר נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ

החלטה

בפני בקשה להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל באשר לפגיעת התובע בתאונת דרכים מיום 17.11.04.

1.סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 קובע:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

2.ההלכה הפסוקה קובעת כי סעיף 6ב לחוק הפיצויים נועד בעיקרו של דבר לפטור את בית המשפט מהליך מתמשך, מסובך ומורכב בקביעת דרגת הנכות של הנפגע (בר"ע 309/86 אררט חברה לביטול בע"מ נ. אזולאי, פד"י מ(4) 690, 701). לתכלית הדיונית מצטרפת גם הנמקה נוספת של צדק מהותי. החלת אותה דרגת נכות, אשר נקבעה על-ידי המוסד לביטוח לאומי בתביעה שהוכרה על ידו כתאונת עבודה, גם בתביעה שמתבררת בבתי המשפט, עשויה לתרום לאחידות ראייתית ועובדתית. (רע"א 4484/06 רינה מור נ. אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ, (לא פורסם, ניתן ביום 19.9.06). עם זאת, סייפת סעיף 6ב, מאפשרת לבעל דין לבקש מבית המשפט להתיר לו הבאת ראיות לסתירת קביעת המל"ל, כפי שמבקש התובע במקרה דנא.

3.לבית המשפט נתונה הסמכות להתיר הבאת ראיות כאשר בהחלטת ועדת המל"ל נופל פגם מהותי, דוגמת תרמית או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעיים (בר"ע 634/85 אבו עליון עודה נ. "רותם" חברה לביטוח בע"מ פד"י לט (4) 505).

4.החלטה מעין זו תבוא בנסיבות יוצאות דופן וחריגות (בר"ע 721/85 סלע נ' פתייה, פד"י לט(4) 839; רע"א 2808/04 מדינת ישראל נ' מזרחי, תקדין-עליון 2005 (2) 2968), דוגמת התגלותן של עובדות חדשות שלא עמדו בפני הוועדות הרפואיות של המל"ל (רע"א 4045/01 אדרי נגד איתן, דינים עליון סב 768). כך גם מקום בו חל שינוי משמעותי במצב הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי המל"ל ועד לדיון בבית משפט, מקום בו נמצא כי בהחלטת המל"ל קיים חסר משמעותי, כגון העדר התייחסות לשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין המצב הנוכחי של הנפגע, כאשר נראה לבית המשפט כי ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי כגון תרמית או שהתקיים תוך פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי. עוד נקבע כי, תהא נטייה להיעתר לבקשה, מקום בו בפני ועדת המל"ל עמדה חוות דעת רפואית "פרטית מטעם הנפגע" וכן מקום בו בפני ועדת המל"ל לא הונח חומר מהותי, כגון מסמכים באשר למצב בריאותי של הנפגע שקדם לתאונה. (רע"א 4045/01 אלברט אדרי נ. איתן חב' לביטוח בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 18.11.01), רע"א 6812/06 ניקול תייר נ. ויקטור אטיה ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 20.2.07), א. ריבלין, תאונת הדרכים- סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית 1999), עמ' 504).

5.משכך, על בית המשפט לפעול לכך שקביעה על-פי דין, שניתנה מחוץ לכותלי בית המשפט, תשמש גם בבית המשפט באופן שייחסך זמן שיפוטי ותישמר אחידות בין הכרעות שונות הניתנות באשר להיקף הפגיעה, ומנגד, על בית המשפט לפעול באופן שהן הנפגע והן הנתבע על ידו, לא יינזקו מהרצון לייעל את ההליך.

6.בענייננו, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בהתחשב בחומר שהונח בפניי ובהלכות דלעיל לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה. מעיון בדו"ח הועדה מיום 18.5.05 עולה כי בסעיף 21 בעמ' הראשון לדו"ח נכתב במפורש כי התובע לא חזר לעבודתו "פיטרו אותו בשל הבעיה הרפואית." בסעיף 27 בעמ' השני לדו"ח נכתבו תלונות התובע באשר לכאבי גב תחתון שמשליכים לרגל ימין "זה התחיל בשנת 99 שהרמתי פח צבע." בדיקה של התובע על רקע ממצאי בדיקות CT משנת 2002 ומשנת 2005 הובילו לאבחנה בסעיף 29 בעמ' 3 לדו"ח כי "מצב אחרי חבלה בעמוד שדרה מותני. על רקע פריצת דיסק L5S1 מ 2002 (שיש בCT מ- 2002)." הועדה הסיקה כי "אין נכות הקשורה עם התאונה האחרונה מ11/04 (קיים מצב קודם)." (בסעיף 30 בעמ' 3 לדו"ח). מאחר ולא נסתר מעיני הועדה העבר הרפואי של התובע והיא נימקה מסקנתה לאחר שנבחנו בדיקות CT שנערכו לתובע ולאחר שטען בפניה שפוטר מעבודתו בשל אותה בעיה רפואית ושהכאבים החלו בשנת 1999 כשהרים פח צבע, ממילא לא מתקיים כל חריג לכלל ודין הבקשה להדחות.

7. הצדדים לא ציינו האם התובע הגיש ערר על החלטת הועדה וממילא לא נדרשתי לשאלה האם ככל שלא עשה כן - יש לכך נפקות.

המסקנה היא כי דין הבקשה להידחות. בנסיבותיו של התובע יקבעו ההוצאות בגין בקשה זו עם תום ההליכים בתובענה.

ככל שעד ליום 15.5.11 לא יבקש מי מהצדדים לפעול אחרת ייקצבו מועדים להגשת תחשיבי נזק.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' ניסן תשע"א, 12 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: